הדמיה בחשד לפתולוגיה של שרוול המסובב: בחירה בין אולטרסאונד ל-MRI בטיפול ראשוני

מטופלים המגיעים עם כאב בכתף הם תופעה שכיחה בטיפול ראשוני. סיבה מובילה לכאב בכתף (70%) היא פציעת שרוול מסובב, הנגרמת לרוב משחיקה כרונית, לעיתים קרובות כתוצאה מתנועות חוזרות מעל הראש במהלך עבודה או ספורט, כאשר חלק קטן משמעותית מהמקרים נובע מפציעה חריפה בכתף.

פציעות בשרוול המסובב יכולות להשפיע באופן משמעותי על היכולת היומיומית של המטופל לעבוד ולהשתתף בספורט, פעילות גופנית ופעילויות פנאי. אבחון בזמן הוא לכן חיוני לטיפול ושיקום יעילים. הדמיה משחקת תפקיד חשוב באבחון סוג והיקף הפציעה בשרוול המסובב ופתולוגיות כתף דומות אחרות.

מתי יש צורך בהדמיה?

מקרים רבים של כאבי כתף יכולים להיות מנוהלים עם הקלה בכאב ותרגילי כתף מתאימים. עם זאת, הפניית מטופלים להדמיה היא מתאימה כאשר קיימים כאבי כתף מתמשכים ש:

• לא הגיב לטיפול שמרני.

• הוא תוצאה של פציעה חריפה בכתף, המלווה בכאב משמעותי וחולשה.

הדמיה גם תומכת בחשדות שלך שהמטופל עשוי להזדקק להתערבות כירורגית כדי לטפל או לנהל את הסימפטומים שלו.

בעיות בכתף כמו קרעים ברוטטור קאפ ואימפינג'מנט עשויות להופיע עם תסמינים ייחודיים אך עשויות להיות עדינות; הדמיה מועילה להבחנה ואבחון.

קרעים בשרוול המסובב

מטופלים עם קרע בשרוול המסובב לעיתים קרובות מציגים כאב בחלק העליון של הכתף והזרוע העליונה, שיכול להתרחש בעת הרמת, הורדת וסיבוב הזרוע. הם עשויים גם להראות חולשה בכתף בעת הרמה וכאב שמחמיר בלילה או כאשר הזרוע במנוחה.

רוב הקרעים בשרוול המסובב, בין אם חלקיים או בעובי מלא, מתרחשים עם הזמן כאשר הגידים של הכתף מתנוונים עם בלאי הקשור לגיל. נפוצים יותר בקרב בני 40 ומעלה, הם יכולים להיגרם על ידי דורבנות עצם שמשפשפים את הגיד, זרימת דם מופחתת, או שימוש יתר מתנועות חוזרות במהלך עבודה או ספורט. ניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים, מנוחה, הימנעות מתנועות זרוע מעל הראש ופיזיותרפיה.

כאב משמעותי, חולשה, חוסר יציבות וטווח תנועה מופחת מצביעים על כך שניתוח עשוי להיות מועיל. פציעה חריפה בשרוול המסובב שנגרמה מנפילה, תאונה או פציעה עשויה גם היא לדרוש ניתוח. סימנים אלו מצביעים על כך שהדמיה רפואית תהיה הצעד הבא המתאים. אולטרסאונד הוא לעיתים קרובות סריקה בקו ראשון, ו-MRI יכול להיות שימושי אם האולטרסאונד אינו חד משמעי או אם התערבות כירורגית סבירה.

כאב תת-אקרומיאלי / צביטה

מטופלים הסובלים מתסמונת צביטה בכתף יופיעו עם כאב בחלק העליון והחיצוני של הכתף, שמחמיר כאשר מושיטים את היד מאחורי הגב או מרימים אותה מעל הראש ולעיתים מחמיר בלילה. הקלה בכאב, פיזיותרפיה והזרקות סטרואידים עשויים לעזור להקל על הכאב.

ניתן לאבחן לעיתים קרובות תסמונת צביטה בכתף באמצעות מגוון בדיקות קליניות המבוצעות במסגרת הטיפול הראשוני שלך. אם הבדיקות הראשוניות אינן חד משמעיות או שנדרשת בהירות נוספת לגבי אפשרויות טיפול או הנחיות כירורגיות, סריקת אולטרסאונד בדרך כלל מספיקה.

פתולוגיה של מפרק ה-AC

מטופלים עם כאב אקרומיוקלויקולרי מציגים כאב מקומי בכתף שמחמיר כאשר חוצים את היד מעל הגוף, מרימים אותה מעל הראש או בזמן שינה על הצד הפגוע. כאב במפרק ה-AC עשוי להיות מיוחס לאוסטיאוארתריטיס, טראומה, דלקת מפרקים פוסט-טראומטית או אוסטאוליזיס הקשור למתח.

ניתן לאבחן פתולוגיות של מפרק ה-AC באופן קליני במסגרת הטיפול הראשוני שלך, ולאשר חשדות ואבחנות באמצעות הדמיה רפואית. אולטרסאונד יעיל בהערכת דלקת ונפיחות ובהנחיית טיפולי הזרקת מפרקים, אך MRI עשוי להיות מתאים יותר אם יש חשד לקרע ברצועה.

בחירת הסריקה הנכונה ומתי

טראומה חריפה בכתף וכישלון של טיפול שמרני בדרך כלל מצדיקים ביצוע סריקה לאבחון או לתמיכה בחשדות קליניים.

אם ההצגה הקלינית והתסמינים מצביעים על פציעה בשרוול המסובב או על לכידה בכתף עקב דלקת בבורסה או גיד, אז אולטרסאונד של מפרק הכתף הוא הסריקה המומלצת בקו הראשון להערכת הרקמות הרכות בזמן אמת במנוחה ובמהלך תנועה.

MRI מתאים ביותר למטופלים עם חשד לפתולוגיות תוך-מפרקיות, תוצאות אולטרסאונד לא חד-משמעיות, תסמינים מתמשכים והפניה כירורגית סבירה.

אולטרסאונד: יתרונות ומגבלות

אולטרסאונדים מייצרים תמונות מפורטות ודינמיות של רקמות רכות ולכן משמשים באופן שגרתי להערכת ואבחון קרעים בשרוול המסובב והיקפם, כמו גם לחסימות כתף הקשורות לדלקת בורסה וטנדינופתיות. הם חסכוניים, מהירים ונגישים.

עם זאת, הם תלויים במפעיל ומראים רגישות וספציפיות משתנות: ספציפיים מאוד לגילוי קרעים בעובי מלא אך פחות רגישים לקרעים חלקיים.

MRI: יתרונות ומגבלות

MRI הם עדיפים לגילוי פתולוגיות תוך-מפרקיות, פגיעות בלברום, וקרעים מורכבים או בעובי מלא של גיד השרוול המסובב. הם גם מתאימים יותר לפתולוגיות של גיד השרוול המסובב שדורשות תכנון והתערבות כירורגית, וכבדיקה שנייה כאשר אולטרסאונד לא סיפק תוצאות חד משמעיות.

תמונות סטטיות מ-MRI אינן יכולות לספק תובנות על תנועתיות מוגבלת של רקמות רכות; לכן, MRI אינו נחשב בדרך כלל לבדיקה ראשונית לכאבי כתף או חשד לפגיעות ברצועת הכתף. סריקות MRI גם יקרות יותר מאולטרסאונד ולעיתים קרובות יש להן רשימות המתנה ארוכות יותר ב-NHS. עם זאת, ספקי הדמיה פרטיים Scan.com מציע סריקות במחירים נוחים ללא רשימות המתנה ביותר מ-250 מרכזים ברחבי בריטניה.

השוואה: אולטרסאונד מול MRI

בחירת המודאליות הנכונה בפועל

באמצעות הניסיון והידע הקליני שלך בטיפול ראשוני, אם אתה חושד בקרע בשרוול המסובב ואתה זקוק לאישור, אולטרסאונד הוא בדרך כלל בדיקה ראשונית מתאימה.

אם יש חשד לפתולוגיה מורכבת יותר או תוך-מפרקית, יהיה מתאים יותר להפנות ל-MRI. באופן דומה, אם הפניה לניתוח היא סבירה או שאולטרסאונד לא היה חד משמעי והתסמינים נמשכים, MRI יהיה המועיל ביותר.