למה אנחנו צריכים לישון?

מה קורה כשאתה ישן?

שינה היא מצב של מנוחה, המלווה בשינויים במוח, בגוף ובכימיה שלנו. נראה שהיא חלק הכרחי להישרדות האנושית - התפתחנו לישון 7-9 שעות בתוך מחזור של 24 שעות. מבחינה טכנית, השינה נגרמת על ידי שחרור ההורמון, מלטונין והדרישה לשינה משתנה עם הגיל; אנחנו נוטים להזדקק לפחות ככל שאנחנו מתבגרים.

השינה פועלת במחזורים של 90-110 דקות. על ידי ניטור גלי מוח, מתח שרירים ותצפית, מדענים חילקו את המחזורים הללו ל'שלבי שינה' עיקריים:'

• תנועת עיניים לא מהירה (NREM) - הדקות הראשונות של השינה (עם גלי מוח 'תטא' במתח נמוך שנמצאו בקריאות מוח) ועד לשינה עמוקה (עם גלים איטיים 'דלתא').

• תנועת עיניים מהירה (REM) - המקום שבו הגוף הופך למשותק לסירוגין ואנו חולמים.

המחזור הראשון המלא נמשך עד 100 דקות, אך מחזורים מאוחרים יותר יכולים להימשך עד שעתיים.

למה אתה ישן?

כולנו חולמים, בין אם אנחנו זוכרים את זה או לא.

תעשייה שלמה התפתחה מתוך 'פירוש' חלומות, אך יש סיכוי ששינה אינה קיימת רק עבור פסיכואנליטיקאים. למרות שלא הושגה הסכמה על המטרה הכוללת, מספר תיאוריות עלו

תיאוריית חוסר פעילות אדפטיבית/שימור

מדענים אבולוציוניים מציעים שהשינה היא מנגנון הישרדות דרוויניסטי. הם מציעים שהשינה ממלאת 'נישה אקולוגית', שבה 'להישאר במקום' מועיל להישרדות של בעל חיים. דוגמה לכך היא טרף חלש שישן, בלתי נראה, בזמן שבו טורפים חזקים היו תוקפים.

תאוריית שימור האנרגיה

תיאוריה ישנה יותר מציעה ששינה היא תקופה שבה הגוף שומר על אנרגיה. מדענים רבים חושבים שזה חלק גדול יותר מתיאוריית חוסר הפעילות. למרות שמחקרים מראים כי ירידה בטמפרטורת הגוף אכן מתרחשת עם השינה, אחרים הראו כי איכות השינה לא נראית משתנה עם הטמפרטורה.

תאוריה משקמת

ישנן עדויות המצביעות על כך ששינה עשויה 'לתקן' את תפקודי המוח והגוף שנשחקים במהלך היום. עלייה בפעילות 'גלים איטיים' באזורים פעילים מאוד במוח עשויה להצביע על כך שהמוח עובר תיקון. מחקרים אחרים מראים שאנשים חסרי שינה נוטים לאבד את תפקוד המערכת החיסונית ושחלק מהתהליכים כמו גדילת שרירים, תיקון רקמות וסינתזת חלבונים מתרחשים בעיקר, או רק, במהלך השינה.

תיאוריית הפלסטיות של המוח

למרות שמדידות ספציפיות אינן מסכימות, יש המאמינים כי השינה משמשת לעזור למוח לגבש זיכרון, לשכוח מידע חסר תועלת, ללמוד ולהבין את העולם. 'פלסטיות סינפטית' היא היכולת של תאי המוח לארגן מחדש ולחזק קשרים, אשר נחשבת כמתגברת במהלך הלילה. תיאוריה זו גם טוענת שתינוקות ישנים יותר כי יש להם יותר ללמוד.

למרות שכל אחת מהן מספקת הסבר סביר, כל התיאוריות עדיין ספקולטיביות וסביר להניח שמדובר בשילוב של הסיבות הללו.

מה קורה אם יש לנו מעט מדי?

רבים מאיתנו ישנים מעט מדי. למעשה, יש כאלה ש נטייה גנטית לישון פחות. אבל מה קורה כשאנחנו ישנים מעט מדי?

בשנת 1965 סטודנט אמריקאי רנדי גרדנר נשאר ער במשך 11 ימים ו-24 דקות. תוך ימים ספורים גרדנר לא הצליח להתרכז, הפך לפחות מתואם והחל להזות. מצב רוחו התדרדר והוא החל לשכוח דברים והפך לפרנואידי. ביום ה-11, הוא בקושי הצליח לדבר, הוא גמגם במילותיו והיה כמעט אילם. תפקודיו הקוגניטיביים כמעט ונעלמו.

תסמינים של חסך שינה מתקדם כולל הפרעות בראייה, תפיסה מופחתת, תגובות איטיות יותר, חשיבה לוגית מופחתת, ירידה בחשק המיני, קבלת החלטות לקויה, מצב רוח ירוד והגברת תוקפנות.

חסך חמור וממושך יכול לגרום או להחמיר רעידות, קפיצות שרירים, דיבור לקוי וגמגום. כדי לשים את זה בפרספקטיבה, 24 שעות של חסך שינה מעכבות את הריכוז והתגובות שלך כמו שתייה שוות ערך למגבלת הנהיגה בשכרות (רמת אלכוהול בדם של 0.1%).

והרבה יותר גרוע, ה השפעות ארוכות טווח של חוסר שינה מהווים סיכון מוגבר להשמנה, סוכרת, זיהום ומחלות לב וכלי דם בגיל מאוחר יותר.

ברור שלא כולם יפתחו את כל התסמינים הללו, והחומרה מבוססת על חוויה אישית ורמת המחסור. אך גם ברור שמחסור פוגע בביצועים אפילו במנות קטנות. גרוע מכך, התקפים חוזרים של מחסור קטן בשינה יכולים לייצר תסמינים דומים לאלו של מחסור ממושך. עבור עובדים במשמרות, כמו אחיות, מטפלים, נהגי לוגיסטיקה ומסדרי מדפים, החיים יכולים להפוך במהירות לקשים. אולי אפילו מסוכנים.

לא פלא שזה צורת עינוי נידון על ידי האו"ם.

האם אפשר לישון יותר מדי?

שינה יתרה גם מביאה סיכונים בריאותיים.

מחקרים מראים עלייה בסיכון לסוכרת, מחלות לב ומוות. עם זאת, בעיות נלוות כמו דיכאון עשויות להיות קשורות לכך. מחקר גדול מצא כי שינה יתרה קשורה להשמנה ולבעיות בריאות נפשית.

ראוי לציין כי לא ברור מה גורם למה. השמנת יתר יכולה להגדיל את משך השינה הכולל עקב דום נשימה (תקופות של אי נשימה), כמו גם דיכאון.

מהי כמות השינה המושלמת?

מבוגרים בריאים ממוצעים ישנים בין 7-9 שעות בלילה, אך ישנם כאלה שישנים הרבה פחות או יותר. סקירה גדולה פורסם בכתב העת Sleep Health Journal ומציע שהזמן המושלם משתנה עם הגיל:

• תינוקות - 14 עד 17 שעות.

• תינוקות - 12 עד 15 שעות.

• פעוטות - 11 עד 14 שעות.

• ילדי גן - 10 עד 13 שעות.

• ילדים בגיל בית ספר - 9 עד 11 שעות.

• בני נוער - 8 עד 10 שעות.

• מבוגרים - 7 עד 9 שעות.

• מבוגרים - 7 עד 8 שעות.

אילו דפוסי שינה חלופיים קיימים?

יש המקדמים דפוסי שינה 'אופנתיים' לשיפור הפרודוקטיביות, אך האם הם מומלצים מבחינה קלינית?

מחזורי שינה פוליפאזיים מדגישים תנומה קצרה על פני שינה ארוכה אחת; גישות 'מיקרו שינה' כאלה כוללות את ה'אברימן'. שינה ביפאזית מציעה שתי שינות ביום. הוויקטוריאנים התעוררו לכמה שעות עבודה בשעות הבוקר המוקדמות לפני שחזרו למיטה. יש שאומרים ששתי שינות ביום מסייעות ליצירתיות. הכל נשמע די פנטסטי.

התיאוריה היא שתקופות שינה קצרות יהיו מועילות כמו שינה ארוכה אחת, תוך שמירה על כל היתרונות אך ללא הסיכונים הקשורים לחוסר שינה. נראה כי למרות ששינה פוליפאזית או ביפאזית עשויה לא להראות הבדל משמעותי בריכוז, זה נראה כך רק כאשר הצורך הכולל בשינה עבור הפרט מתמלא. במיוחד, תוכניות פוליפאזיות כמו אוברמן (שש עד שמונה תנומות של 20 דקות ביום) עשויות להחמיץ את כמות השינה הנדרשת.

יתר על כן, ישנם מכשולים ברורים לגישה כזו. הראשון הוא מעשי - רוב האנשים פשוט לא יוכלו לעשות זאת. התחייבויות עבודה, חיי משפחה ודרישות יומיומיות פשוטות עשויות להפוך דפוס שינה חלופי לבלתי אפשרי. מחקר על ההשפעות לטווח הארוך עדיין ממתין, אך עם מה שאנחנו יודעים על חוסר שינה, זה עשוי להיות צפוי. חוסר שינה, ללא קשר לכמה הוא קטן, יש לו השלכות ברורות.

בפשטות, הכמות המושלמת היא זו שמתאימה לחיים שלך, שומרת על בריאותך, ונמצאת בסביבות הכמות המומלצת לגילך.