איך זה לחיות עם OCD לאחר לידה

סביב שלושה רבעים של מיליון אנשים בבריטניה נחשבים כמי שחיים עם השפעות חמורות על החיים הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), מצב בריאותי נפשי שבו אדם חווה מחשבות, תמונות או פחדים בלתי נשלטים, כמו גם התנהגויות כפייתיות. OCD יכול להיות מטריד מאוד ולהשפיע בצורה משתקת על נשים שכבר מסתגלות להיות אמהות.

מהו OCD לאחר לידה?

"הריון ולידה יכולים להיות תקופה של חרדה מוגברת, כאשר נשים חוות לעיתים תחושת אי ודאות, לא יודעות מה לעשות, ומה הן ה'חוקים' או הדרך הטובה ביותר להיות. הן יכולות להרגיש מוצפות מהאחריות לתינוק חדש שתלוי בהן לחלוטין," אומרת ד"ר ג'איה גווריסונקור, פסיכיאטרית יועצת ופסיכותרפיסטית רפואית ב בית חולים פריורי אלטרינצ'ם ו מרכז רווחה פריורי רחוב הארלי.

"נשים רבות מפתחות OCD לראשונה במהלך ההריון או בתקופה שלאחר הלידה. ישנן נשים עם היסטוריה קודמת של OCD והתסמינים שלהן מחמירים במהלך הריון."

"זה יכול לעורר הופעה של פחדים חודרניים, שלעיתים קרובות מתמקדים באפשרות שהתינוק שלהם ייפגע," אומר גוריסונקור. "לעיתים הפחדים הללו מתמקדים באפשרות שהם יפגעו בילדם. פחדים אחרים יכולים להיות סביב נושאים של זיהום, חשיפה לחיידקים או לכלוך."

התנהגויות כפייתיות יכולות לכלול גם ניקיון ורחצה או בדיקה שהתינוק עדיין נושם, היא מוסיפה.

"תסמינים יכולים לכלול טקסים כפייתיים, מחשבות לא רצויות ששולטות במוח," אומרת אנני בלאסקו, ראש מחלקת יחסי ציבור, גיוס כספים וקו סיוע ב קרן פנדות, עמותה התומכת באנשים המתמודדים עם מחלות נפשיות לפני ואחרי לידה.

OCD יכול להשאיר אמא עם פחד של 'מה אם', מסביר בלאסקו. "הורים עשויים להרגיש, למשל, שהם לא יכולים לעזוב את הבית מחשש שידרסו בכביש. או שהם חייבים להיות עם התינוק שלהם 24/7 למקרה שמשהו יקרה לילדם.

"ההפרעה המתמשכת הזו יכולה להוביל לעיכוב משמעותי בהשתתפות בפעילויות יומיומיות, בחברה ובתקשורת ובחיים הכלליים עבור הורה שחווה OCD. OCD יכול להופיע בצורה בולטת ביותר לאחר לידה והוא נפוץ יותר בתקופה הפרינטלית בריאות הנפש מחלה."

"הייתי משוכנע שהוא הולך למות"

אנג'לה*, בת 31, מנוסה OCD לאחר לידת בנה לפני שנתיים. "הייתי משוכנעת לחלוטין שהוא הולך למות. פשוט לא הייתה שום דרך שהוא יוכל לשרוד," היא אומרת.

"כשהוא היה בן כמה ימים הוא קיבל זיהום באצבע שלו. נתקפתי בחרדה מוחלטת שזה יהיה הסוף שלו. שטפתי את זה באובססיביות, שמתי קרם על זה והתקשרתי למבקרת הבריאות בקשר לזה."

לבנה של אנג'לה היה גם אקנה של תינוקות, מצב עור נפוץ וזמני, אך אנג'לה השתכנעה שזה דלקת קרום המוח. "הראיתי למיילדת את הפריחה בציפייה שהיא תזמין אמבולנס או תיקח אותו ממני כי כבר נתתי לזה לקרות לו," היא אומרת.

"זה היה ביום למחרת שהבנתי שאני לא זוכרת שום דבר מה-20 שעות האחרונות בערך, ואז נבהלתי שאולי עשיתי משהו לפגוע בו בזמן הזה או שלא האכלתי אותו או החלפתי לו. אני חושבת שבשלב הזה לא ישנתי בערך חמישה ימים. אחרי זה הדברים החמירו מאוד. כתבתי כל קקי או פיפי שהוא עשה וכל פעם שהאכלתי אותו, בספר."

אנג'לה גם השתכנעה שבנה ימות כי היא תהרוג אותו. "הייתי, באיזשהו פרק מוזר של ניתוק, זורקת אותו מהחלון. הייתי כל כך מבוהלת שזה עלול לקרות שהחלטתי שאני יכולה פשוט להדביק את החלון," היא אומרת.

"OCD זה לא באמת קשור לניקיון. זה יותר קשור לאובססיה שמשהו רע יקרה ואז לעשות דברים מוזרים כדי לנסות למנוע את זה."

השפעת התסמינים

OCD יכול להיות מפחיד ומטריד מאוד, במיוחד הפחדים סביב גרימת נזק לילד - מה שיכול להשפיע באופן משמעותי על חיי האישה.

"הקשר שלהם עם התינוק יכול להיפגע, כשהם לא רוצים להיות קרובים לילד מחשש שיגרמו לו נזק," אומר גווריסונקור. "הם יכולים לפחד להיות לבד עם הילד וזה יכול להיות מאתגר עבור אבות והמשפחה המורחבת, שיידרשו לספק תמיכה."

בזמן שבו אמהות רבות כבר מתמודדות עם חוסר שינה, גם התיאבון, האנרגיה והריכוז עלולים להיות מושפעים כתוצאה מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), חרדה ומצב רוח ירוד. "הן עשויות להרגיש מרוחקות מהשותפים שלהן ומהמשפחות שלהן," מוסיף גווריסונקור. "הן בהחלט מתקשות ליהנות מהיותן אמהות."

בנוסף, נשים רבות החיות עם OCD מרגישות שאינן יכולות לפנות לקבלת תמיכה ועזרה בגלל הסטיגמה - במיוחד, הפחד מלהיות מתויגות כ'אמא רעה'.

"לעיתים קרובות הם יפחדו שהרשויות, כולל שירותי הרווחה, ייקחו מהם את ילדם," מסביר גוריסונקור. "במקרה של התנהגויות כפייתיות - לעיתים קרובות חוזרות על עצמן - הנשים לעיתים קרובות יתעייפו מאוד, מה שיחמיר את העייפות הרגילה הקשורה להולדת תינוק חדש."

בלסקו מוסיף: "חלק מההורים מרגישים שהם צריכים לעמוד בתמונות הלא מציאותיות שמוצגות של 'אמהות ותינוקות מאושרים ומרוצים' שאנחנו רואים לעיתים קרובות מוצגות ברשתות החברתיות. PANDAS מעודדת את כל ההורים והרשתות שלהם לדבר עם רופא המשפחה שלהם, שירותי ביקור בריאות וצוותי מיילדות אם הם מרגישים לא טוב מבחינה נפשית."

כיצד מטפלים ב-OCD לאחר לידה?

OCD היא מצב שניתן לטיפול וחשוב שנשים יקבלו עזרה ותמיכה אם הן מתמודדות עם בעיות נפשיות לאחר לידה. הדבר הראשון לעשות הוא לפנות לרופא המשפחה שלך, שיוכל לייעץ על דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך.

שתי הצורות העיקריות לטיפול ב-OCD הן טיפול ותרופות. "טיפול הוא בדרך כלל צורה מיוחדת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עם חשיפה ומניעת תגובה," אומר גווריסונקור.

CBT הוא סוג של טיפול שעוזר לך להבין וללמוד להתמודד עם פחדים ומחשבות אובססיביות מבלי לבצע התנהגות כפייתית, או 'לנטרל' את המחשבות עם פעולות. זה כולל עבודה עם מטפל כדי לפרק בעיות לחלקים נפרדים, כמו מחשבות, רגשות ופעולות.

אם יש צורך בתרופות, הטיפול הסטנדרטי הוא סוג של נוגד דיכאון הנקרא מעכב ספיגה חוזרת סלקטיבי של סרוטונין (SSRI). ייתכן שיהיה צורך לקחת תרופות במשך 12 שבועות לפני שמרגישים כל השפעה וייתכנו תופעות לוואי - כמו שקורה עם כל התרופות - אם כי ייתכן שתופעות אלו ישתפרו עם הזמן.

אנשים רבים מוצאים שקבוצות תמיכה מועילות גם כן, שכן הן יכולות להתמודד עם בידוד, להציע הזדמנות לחברתיות ולספק עצות להתמודדות. קבוצות אלו יכולות גם לספק מידע ועצות לבני משפחה וחברים.

"ניתן לקבל תמיכה במספר דרכים, כולל מיילדות עם מומחיות בבריאות הנפש, מבקר הבריאות שלך, רופא המשפחה וצוות בריאות הנפש הקהילתי, כמו גם דרך פסיכיאטר, מטפל CBT או פסיכולוג," אומר גווריסונקור. "אתה יכול גם לפנות ל הקולג' המלכותי לפסיכיאטרים, Mind ו OCD-UK."

*שמות שונו כדי להגן על זהויות.