ניהול כעסים

מה גורם לכעס?

רגשות האדם מושפעים מרמות ההורמונים במחזור הדם, כמו אדרנלין. אדרנלין הוא ההורמון הדומיננטי בכל סוגי העוררות. הוא מוכר כהורמון ״הילחם או ברח״, והוא מעורב הן בהתרגשות והן בפחד, הן באושר ובתשוקה והן בכעס ובלחץ.

איננו מגיבים לעלייה ברמות האדרנלין באותה צורה בכל פעם. הגוף שלנו עשוי להגיב בדרכים דומות — בדפיקות לב חזקות, בהזעה, בנשימה מהירה וכן הלאה — אך האופן שבו אנו תופסים את התחושות האלה, ככעס או כרגש אחר, מושפע מהחלקים במוחנו שאחראים לחשיבה, לעיבוד ולרגש, מהזיכרונות שלנו, ממצבי הרוח שלנו ומהאישיות שלנו.

ניתן לשנות חלק מהתהליכים האלה באופן מודע, ואילו אחרים מושרשים עמוק מאוד ואף מתרחשים באופן אוטומטי. כולם משפיעים על האופן שבו אנו חווים רמות גבוהות של אדרנלין.

למה יש אנשים שכועסים יותר מאחרים?

כעס הוא רגש שאנו חווים בכל גיל, מילדות מוקדמת ועד זקנה מופלגת. האופן שבו אנו מתמודדים עם כעס תלוי במידה שבה הוא משתלט על החשיבה והתכנון הרגילים שלנו, באופן שבו למדנו להגיב, וגם במה שאנו בוחרים לעשות. לפעמים אנו פועלים לפני שאנו בוחרים.

בעיות כעס

לפעמים מדברים על "בעיות עם כעס", כלומר שאתם או אחרים חשים אי־נוחות או דאגה לנוכח הכעס שלכם, או שאתם נתפסים ככועסים לעיתים קרובות יותר מכפי שנחשב "נורמלי".'

בעיות הקשורות לכעס כוללות:

• מרגישים כעס לעיתים קרובות.

• מרגישים לחוצים, עייפים ואפילו לא בטוב מבחינה גופנית בגלל הכעס שלכם.

• בעל/ת פתיל קצר — מגיב/ה בכעס במהירות או באופן לא פרופורציונלי לדברים שמציקים לך או מציבים בפניך אתגר.

• לכוון את הכעס שלכם לכיוון הלא נכון — למשל, כלפי האדם הלא נכון או כלפי חפצים במקום כלפי אנשים.

• הפגנת תוקפנות מילולית או פיזית, שעלולה להפחיד אחרים.

• אם אתם חשים כעס רב אך אינכם מצליחים לבטא אותו, סביר שתרגישו לא טוב הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית. תסמינים כמו שינה לא טובה, יקיצה מוקדמת, תחושת אי־שקט, בחילה או צרבת ודפיקות לב חזקות (פלפיטציות) הם תופעות שכיחות.

למה הכעס שלי לא חולף?

אם מישהו מתייחס אליכם בכוונה באופן לא הוגן, טבעי שתרגישו כעס. לעיתים קרובות כעס כזה חולף במהירות, ואתם נרגעים.

עם זאת, לפעמים מה שמעורר את כעסכם אינו דבר שקרה זה עתה, אלא משהו כללי יותר בחייכם או בנסיבות חייכם, או חוויה מהעבר שעדיין גורמת לכם מצוקה. במקרים כאלה, ייתכן שתיראו כמי שכועסים לפתע בגלל דברים קטנים מאוד, אך הסיבה האמיתית לכעס שלכם עמוקה יותר, והיא הולכת ומבעבעת לאיטה.'

קשה להתמודד לבד עם כעס מתמשך מסוג זה. בדרך כלל פירוש הדבר שלא הצלחתם לפתור את הסיבה לכעס או להשלים איתה. ייתכן שהסיבה לכך היא שנהגו בכם שלא בצדק, ונדמה שאין דבר שתוכלו לעשות כדי לתקן את המצב. במקרים כאלה, הגיוני לפנות לעזרה. ייעוץ וטיפולים בשיחה יכולים לעזור לכם להבין את הכעס שלכם ואת הגורמים לו.

מה מחמיר את הכעס?

ניתן להגביר את הכעס באמצעות:

• דברים שמפחיתים עכבות, כמו אלכוהול וסמים לשימוש פנאי.

• גורמים המשפיעים על מצב הרוח הכללי, כמו תנודות הורמונליות, מתח קיים, חרדה ודיכאון, אכזבה ואבל.

• דברים המשפיעים על הרווחה הכללית, כגון עייפות ומחלה גופנית.

• דברים שמונעים מאיתנו להוציא אנרגיה פיזית, כמו להיות "כלואים" ליד שולחן כל היום.

• תסכולים חוזרים ונשנים, כשדברים ממשיכים להשתבש.

• תחושת חוסר אונים. הדחף לשנות דברים שאיננו יכולים לשנות עלול להפוך לכעס, וחוסר היכולת לשנות דברים שאינם הוגנים מעורר כעס.

• דברים שהופכים את החיים לבלתי ודאיים, מסוכנים או מפחידים, כגון אבל, פחד, מלחמה, אלימות במשפחה, הפרעת דחק פוסט־טראומטית, פירוק מערכות יחסים ודאגות בנוגע לביטחון כלכלי.

• כעס על חוויות או פגיעות מהעבר, שעלול להתעורר מחדש כשמשהו מזכיר לכם אותן.

• התגרות חוזרת ונשנית מצד אחרים או מצד "דברים", כמו מכונית שאינה מתניעה או מחשב שקורס.

• דה־פרסונליזציה של אחרים — מצב שבו מפסיקים לראות באדם שכועסים עליו בן אנוש. הדבר ניכר ב״זעם בכבישים״, כשנהגים מאיימים על נהגים אחרים באופן שלא היו נוהגים בו אילו לא היו בתוך מכונית. הדבר ניכר גם כשאנשים מקימים כנופיות ומתחילים לראות בכנופיה האחרת פחות ״אנושית״. תופעה זו נקראת שבטיות. אם איננו רואים באחרים בני אדם, הדבר עלול להסיר את העכבות שבדרך כלל מונעות מאיתנו להביע כעס כלפי בני אדם אחרים.

ההתמודדות עם כעס עלולה להיות מאתגרת יותר בגלל:

• חוסר ניסיון בניהול כעסים.

• חוויות שליליות הקשורות לכעס, במיוחד חוויות מהילדות.

• ללמוד בעבר שכעס מתמודדים איתו באלימות.

• לכעוס על דברים שאיננו יכולים לשנות, כמו אובדן של אדם קרוב או מחלה גופנית.

• תחושה של חוסר אונים לשנות דברים.

• אם חוויתם אלימות בעבר, ייתכן שלמדתם להגיב ולהילחם בחזרה בלי לחשוב.

• בעיות נפשיות אחרות.

• קשיים בתקשורת.

• מחסור באנשים מהימנים שאפשר לדבר איתם.
  

ניהול כעסים

ניהול כעס כרוך בלמידת טכניקות שיעזרו לכם לשלוט שוב במעשיכם, כך שהכעס לא ישלוט בכם. הטכניקות כוללות:

• זיהוי הכעס.

• ללמוד להרגיע כעס.

• ללמוד לחשוב לפני שפועלים.

• הבנת הגורמים לכעס שלכם והתמודדות איתם.

• ללמוד להשתמש בכעס באופן בונה.

בעלון זה מפורטות להלן כמה דרכים להתמודד עם נקודות אלה.

ייתכן שיועיל לכם לקרוא גם את העלון הנפרד בנושא ניהול מתחים.

• זיהוי הכעס. הצעדים הראשונים בהתמודדות עם כעס כוללים זיהוי של תסמיני הכעס. אלה הם:

  • תחושת זעם. זה אולי נראה מובן מאליו, אבל ייתכן שתחוו כעס בעיקר כמשהו אחר, כמו פגיעה, עצב או תחושה שאתם מאוימים, חרדים או מפוחדים.

  • תסמינים גופניים: הלב פועם מהר יותר והנשימה נעשית מהירה יותר. ייתכן שתבחינו במתח בכתפיים, בלסת או בצוואר, או בכך שאתם קופצים את אגרופיכם. ייתכן שלא תוכלו לשבת בשקט ותחושו דחף להכות או לבעוט במשהו.

  • רעד או צמרמורת.

  • בחילה.

  • דחף עז לעשות דבר מה, במיוחד להפחיד או לאיים על מישהו, או להשמיע קול רם, כועס או מפחיד.

  • הזעה, יחד עם תחושה פתאומית של חום או קור.

Anger is a stressful emotion, and many of the symptoms of anger are also תסמינים של לחץ. בשניהם יש רמות גבוהות של אדרנלין במחזור הדם.

• Defusing anger. טכניקות לניהול כעסים נועדו לעזור לכם לשלוט בכעס ולפרוק אותו כשהוא משתלט עליכם, כדי שלא תנהגו בפזיזות או באופן מזיק. ישנן טכניקות רבות.

  • חלקם נועדו לעזור לכם לעצור ולחשוב לפני שאתם פועלים.

  • חלקם נועדו לנצל את פרץ האדרנלין שמתלווה לכעס שלכם, ובכך לפזר אותו.

  • חלקם מיועדים במיוחד לצעירים ולילדים, ואחרים מתאימים לכל הגילים.

טכניקות שונות יתאימו יותר לאנשים שונים.

• Counting. הספירה נותנת לכם זמן להירגע, כדי שתוכלו לחשוב בבהירות רבה יותר ולאפשר לדחף הראשוני להגיב לחלוף. דחפים הם רצונות לפעול בלי לחשוב. לפעמים — למשל, אם אתם חיילים קרביים — עליכם להתאמן לפעול בלי לחשוב תחילה. אם ידוע לכם שחייכם בסכנה, ייתכן שלא יהיה זמן לחשוב. עם זאת, בדרך כלל יש זמן לחשוב, והתוצאה הסופית של רוב הדברים טובה יותר אם חושבים לפני שמגיבים.

• Breathing slowly.

  • נשמו נשימות שוות. נשפו במשך זמן רב יותר משאתם שואפים, והירגעו בזמן הנשיפה. כשאתם כועסים, אתם נוטים לשאוף יותר מכפי שאתם נושפים. הסוד הוא לנשוף יותר מכפי שאתם שואפים — כך תירגעו.

  • Sometimes, anger can lead to hyperventilation. This is the very opposite of calming breathing - that is, when we hyperventilate, we breathe too deeply and too much and, as a result, feel increasingly anxious and unwell. For more information on hyperventilation, see the separate leaflet called Breathlessness and difficulty breathing.

  • השתתפות בשיעורים שבהם לומדים טכניקות כמו יוגה ומדיטציה יכולה גם לסייע לכם להשתמש בטכניקות נשימה כדי להירגע.

• Time out.

  • כמה רגעים של שקט עשויים לעזור לכם להרגיש מוכנים יותר למצוא פתרונות. אם אתם מעורבים בוויכוח ומרגישים שהכעס משתלט עליכם, הציעו לשניכם לקחת חמש דקות, אולי לשתות כוס מים או כוס תה, ואז לדבר.

  • במהלך ההפסקה, נסו להתרחק מעט מהמצב. האם הוויכוח הוא על משהו פעוט או על משהו משמעותי מאוד? אם אתם נמצאים בשני צדדים מנוגדים לחלוטין, האם תוכלו לדמיין דרך ביניים שתוכלו לקבל?

  • האם ברצונך להמשיך לכעוס על האדם הזה? אם לא, היו מוכנים לומר לו שאינכם אוהבים להרגיש כעס, ושהייתם רוצים למצוא פתרון, אם גם הוא מעוניין בכך. אין פירוש הדבר שעליכם לוותר — ייתכן שעדיין תצטרכו להסכים שלא להסכים, אך בלי כעס.

• פעילות גופנית.

  • כשאתם כועסים, גופכם מוצף באדרנלין. פעילות גופנית יכולה לסייע בפיזורו ולהפחית את הלחץ שעלול לגרום לכם לכעוס.

  • אם אתם מרגישים שהכעס גובר, צאו להליכה נמרצת, או אפילו לריצה או לשחייה. אולי גם האדם שאתם כועסים עליו יוכל לעשות זאת.

  • אם אתם מעורבים בוויכוח, שקלו להוציא את טיים לטיול קצר או לריצה.

  • באופן כללי, הגברת הפעילות הגופנית באופן קבוע נוטה להפחית את האדרנלין שמשאיר אתכם כועסים, ותעזור לכם להרגיש פחות כעס בטווח הארוך. כמה ספורטאים מצליחים מספרים שהתחילו לעסוק בספורט כנערים כדי לתעל את הכעס שלהם.

למידע נוסף על היתרונות של פעילות גופנית סדירה, עיינו בעלון הנפרד בשם „פעילות גופנית ותנועה.

איך אוכל להביע את הכעס שלי בצורה טובה יותר?

הביעו את כעסכם ברוגע

לאחר שחשבתם על כך, הביעו את כעסכם בצורה רגועה ולא מתעמתת. כלומר, אמרו בבירור ובישירות מה מטריד אתכם, בלי לנסות לומר לאחרים מה עליהם לעשות או לא לעשות.

השתמשו בניסוחים בגוף ראשון, כמו „אני מרגיש/ה”, במקום לומר לאחרים מה הם עשו לא בסדר או להאשים אותם. כך קטן הסיכוי שהם יגיבו באופן שיגביר את המתח והכעס אצל שניכם.

היו מכבדים ומדויקים

לדוגמה: „אני מאוכזב/ת שהגעת הביתה מאוחר, כשציפיתי שנצא”, במקום „את/ה תמיד מאחר/ת ולא אכפת לך מה אני רוצה”.'

לדוגמה: "אני עייף/ה ומרגיש/ה שהמטלות בבית מציפות אותי. אני מרגיש/ה שאני עושה יותר מחלקי."'.

הימנעו מהאשמות ונסו לא לדחוק את האדם האחר לפינה או לגרום לו להתגונן:

• בקרו התנהגויות ולא אנשים, לכן אמרו: „לא סידרתם”, ולא: „אתם עצלנים”.'

• נסו להימנע ממילים מוחלטות כמו "תמיד" ו"אף פעם". לדוגמה: "אתם אף פעם לא עוזרים בעבודות הבית." "אתם תמיד עונים בחוצפה."'.

• נסו להימנע מלומר לאחרים מה עליהם או חייבים לעשות.

• אל תגידו: "זה לא הוגן."'.

• נסו להימנע מללחוץ עליהם לומר את מה שאתם רוצים לשמוע. השתדלו לא לומר להם שאינכם מחבבים אותם, שאינכם אוהבים אותם או שאתם שונאים אותם. אם גם הם כועסים, הם לא יגיבו לאמירות האלה כפי שאתם חושבים שעליהם להגיב.

• נסו לא לומר להם מה, לדעתכם, יהיה התירוץ שלהם. לדוגמה: „אני מניח שתאמרו לי שאתם עייפים מדי.” נסו לא לשאול שאלות שהן למעשה האשמה. לדוגמה: „למה אתם כל כך עצלנים?

• אם אתם מרגישים שעליכם להציב דרישה, דרשו שתנסו לפתור את הבעיה יחד, וקבעו מסגרת זמן. למשל: „מאוחר יותר היום, כששנינו נירגע”.'

התמקדו בניסיון למצוא פתרונות

כעס פירושו שיש משהו שצריך לפתור. במקום להתמקד במה שמרגיז או במה שלא בסדר, התמקדו בפתרונות. אם יש צורך לדבר על הגורמים לבעיות, תוכלו לעשות זאת מאוחר יותר, כשאף אחד לא כועס.

הציעו ששניכם כועסים ושעליכם לדבר כשתירגעו. קחו פסק זמן. הציעו לשתות כוס תה ולשוחח בעוד עשר דקות. יציאה להליכה יכולה לעזור לפרוק אנרגיה ולהפחית את המתח.

אל תשמרו טינה

סליחה עוזרת לפתור עימותים. לכן, התנצלו אם יש לכך הצדקה. אפשר להתנצל על איבוד העשתונות בלי להתנצל על כך שכעסתם. זה בסדר לכעוס אם המצב מצדיק זאת, אבל איבוד העשתונות כנראה אינו מועיל.

אם תוכלו לסלוח למישהו שהכעיס אתכם, שניכם תוכלו ללמוד מהמצב ולשפר את מערכת היחסים ביניכם.

איך אוכל למנוע מהכעס לשלוט בי?

לא תמיד אפשר למנוע כעס, אבל אפשר למנוע ממנו להפוך למכריע ולעצור אותו מלשלוט בכם.

ללמוד לשלוט בכעס פירושו ללמוד לנהל אותו כשהוא מתפרץ, באמצעות טכניקות מהסוג שתואר לעיל. אפשר גם לתרגל מיומנויות הרפיה, כך שיהיה לכם קל יותר להשתמש בהן במצבי לחץ.

תרגלו מיומנויות הרפיה

אפשר ללמוד מיומנויות הרפיה ולהשתמש בהן כשמרגישים שהכעס הולך ומתגבר. הן כוללות תרגילי נשימה, השמעת מוזיקה, דמיון של מקומות מרגיעים, מדיטציה והיפנוזה, ופשוט חזרה על מילה מרגיעה.

בטווח הארוך תכעסו פחות אם:

• הגבירו את רמת הפעילות הגופנית. שקלו ליצור קשר עם חדר הכושר המקומי ולהשתתף בשיעור, או להתחיל לעסוק בספורט.

• התחילו להתמיד בתרגול קבוע ומרגיע לגוף ולנפש, כגון יוגה, מדיטציה או מיינדפולנס.

• השתמשו בטכניקות הרפיה ובטכניקות לניהול כעסים עד שהן יהפכו לאוטומטיות.

• זהו והתמודדו עם הדברים שגורמים לכם לכעוס. אם מדובר במצבים מסוימים, ייתכן שתוכלו להימנע מהם, או לזהות אותם מראש ולתכנן דרכים טובות יותר להתמודד איתם.

• If your anger is linked to use of alcohol, consider seeking support. ניתן לקרוא עוד על שירותים המציעים תמיכה בהתמודדות עם קשיים הקשורים לאלכוהול בעלון נפרד בשם „אלכוהול ושתייה נבונה. Consider a self-assessment tool to reflect on your use of alcohol. בדיקה עצמית להערכת בעיות הקשורות לאלכוהול עשוי להיות שימושי.

• מצאו דרך טובה יותר לפרוק את הכעס. פירוש הדבר הוא להשתמש באנרגיה שלכם בדרך אחרת, בין אם באמצעות פעילות גופנית ובין אם באמצעות האנרגיה המנטלית שלכם כדי לנסות לשנות את חייכם.

• אם אתם כועסים על עוול, ייתכן שתמצאו הקלה בהפניית האנרגיה שלכם למציאת דרך לתקן את המצב. האם תוכלו למצוא דרך למנוע מהעוול הזה לפגוע באחרים?

• אם אתם כועסים על משהו שאינכם יכולים לשנות, כמו אובדן של אדם יקר, ייתכן שיעזור לכם לדבר על כך עם אדם ניטרלי, מישהו שתוכלו לחשוף בפניו את רגשותיכם האמיתיים. אבל יכול לגרום לנו לכעוס מאוד.

היכן אוכל לקבל עזרה בהתמודדות עם הכעס שלי?

ללמוד לשלוט בכעס הוא אתגר שכולנו מתמודדים איתו לפעמים. עם זאת, אם נראה שהכעס שלכם יוצא משליטה, גורם לכם לעשות דברים שאתם מתחרטים עליהם או פוגע באנשים סביבכם, כדאי לפנות לעזרה.

הרופא שלכם

בדרך כלל, הכתובת הראשונה היא הרופא שלכם, שייתכן שירצה לברר אם יש גורמים נוספים שתורמים לכעס שלכם ושיש לטפל בהם כדי לסייע לכם להרגיש טוב יותר. גורמים נוספים אלה כוללים מצבים נפשיים כמו דיכאון, חרדה והפרעת דחק פוסט־טראומטית. כמו כן, חשוב לברר אם סמים או אלכוהול משפיעים על התגובות שלכם.

טיפולים בשיחה

ייעוץ וטיפולים בשיחה יכולים לסייע לכם להתמודד עם הכעס שלכם. בדרך כלל ניתן לפנות אליהם באופן עצמאי, ללא הפניה מהרופא. כיום שירותי הייעוץ הזמינים במסגרת שירות הבריאות הלאומי (NHS) מוגבלים, וייתכן שתצטרכו להמתין לקבלתם. ישנם סוגים שונים של ייעוץ וטיפול, ובהם פסיכותרפיה, טיפול בגשטאלט וטיפול משפחתי. יש מטפלים המציעים טיפול שנועד לסייע בהתמודדות עם חוויות עבר, כגון ייעוץ לנפגעות ולנפגעי התעללות מינית בילדות או אלימות מינית.

Cognitive behavioural therapy (CBT) is a particular kind of talking therapy which focusses on how your thoughts and attitudes affect your feelings. CBT can be helpful in managing anger. עיינו בעלון הנפרד שנקרא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT).

טיפול לניהול כעסים

זהו סוג מסוים של ייעוץ שנועד לעזור לך לשנות את האופן שבו אתה מגיב למצבים שמעוררים בך כעס.

ניהול כעסים נעשה לעיתים קרובות במפגשים אישיים או בקבוצות קטנות. הוא עשוי לכלול ייעוץ וטיפול קוגניטיבי־התנהגותי. חלק מהקורסים לניהול כעסים מתקיימים במשך יום אחד או סוף שבוע; אחרים כוללים מפגשים קבועים לאורך כחודש. ברוב האזורים השירות זמין במידה מוגבלת דרך שירות הבריאות הלאומי הבריטי (NHS), אך ניתן גם לפנות למטפלים פרטיים לקבלת עזרה וייעוץ.

טיפול זוגי

אם הכעס שלכם מופנה תמיד כלפי אותו אדם, הדבר עשוי להעיד שהאינטראקציה ביניכם היא שמייצרת את הכעס. ייעוץ זוגי או טיפול זוגי עשויים לעזור לכם להבין מדוע אתם מפנים את הכעס זה כלפי זה, והאם למעשה אינכם כועסים זה על זה אלא על משהו אחר.

אלימות במשפחה

אם הכעס במערכת היחסים שלכם גורם לכם לפחד, או אם חוויתם אלימות במשפחה, אנא פנו לקבלת עזרה. ארגונים כמו Refuge,‏ Solace Women's Aid או Alternatives to Violence Project עשויים להיות מסוגלים לסייע לכם.

אפשר לקרוא עוד על כך בעלון נפרד בשם „קבלת עזרה במקרים של אלימות במשפחה.

עזרה עצמית

ארגונים רבים, כגון Childline, Mind, Moodjuice ו-YoungMinds, מספקים עצות להתמודדות עם כעס. ראו קישורים לקריאה נוספת בסוף העלון.

ניהול כעסים לילדים​

כעס בילדות ובגיל ההתבגרות עלול לגרום לקשיים במשפחה, שכן הוא עשוי להתבטא בדרכים שהורים מתקשים להתמודד איתן.

הדבר עשוי לכלול התנהגות פרועה והתנגדות, בדיקת גבולות וקשיים בבית הספר. הוא עשוי לכלול גם הסתגרות, בידוד ופגיעה עצמית.

חלק מהצעירים מתקשים יותר מאחרים להתמודד עם כעס. הורים ובני משפחה יכולים לעזור לצעירים לפתח דרכי התמודדות.

למידע על נושאים כלליים המשפיעים על בני נוער, ראו גם את העלון הנפרד בשם „לשרוד את גיל ההתבגרות.

מציאת הסיבה

אם ילדכם או המתבגר שלכם נראים כועסים, זעופים או מסוגרים, נסו לברר מה הם מרגישים. אם הם כועסים, הכעס לרוב רוחש ממש מתחת לפני השטח, וייתכן שתבחינו בו אם תשאלו בעדינות. נסו להבין יחד מה גורם להם לכעוס.

• אם הם עדיין לא מוכנים לדבר איתכם, תנו להם מרחב, אך היו מוכנים להקשיב כשיהיו מוכנים. חשבו אם יש מישהו אחר שהם יכולים לדבר איתו. האם יש בחייהם מבוגר נוסף שהם סומכים עליו? האם יסכימו לדבר עם היועץ או היועצת בבית הספר?

• האם הם מפחדים? האם יש משהו בחייהם שמרגיש כאילו יצא משליטה? צעירים עלולים לכעוס משום שהם מפחדים. כעס נפוץ בקרב מי שחווים בריונות, משתמשים בסמים ובאלכוהול, או נתונים ללחץ חברתי לעשות דברים שאינם רוצים לעשות או שמפחידים אותם.

• אף שרוב הילדים ובני הנוער שחשים כעס אינם מתמודדים עם קשיים נפשיים, אצל מעטים מהם — כמו אצל מבוגרים — הכעס עשוי להיות חלק מבעיות נפשיות חמורות, כגון חרדה, דיכאון, התקפי פאניקה ופגיעה עצמית.

• קחו בחשבון את האפשרות להתעללות. רוב הצעירים שכועסים אינם חווים התעללות, אך כעס יכול להיות סימן להתעללות בילדים ובצעירים. אפשרו להם מרחב לדבר. אם הם אינם רוצים לדבר איתכם, האם יש מישהו אחר שיוכלו לדבר איתו? ודאו שהם יודעים על Childline. אם אתם חוששים שיש אפשרות שילדכם חווה התעללות, חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ.

למידע נוסף על הגנה על צעירים, עיינו בעלון הנפרד בשם „הגנה על ילדים.

מצאו פתרונות

הבהירו ששמתם לב שהם אינם מרוצים ושאתם מוכנים לעזור, אך תנו להם זמן ומרחב לדבר.

עזרו להם למצוא דרכים לתעל את הכעס שלהם. שקלו לנסות את הטכניקות שהוזכרו לעיל ושמשמשות מבוגרים, ובמיוחד לעסוק בספורט, לתרגל טכניקות הרפיה ולהקדיש זמן לפעילויות יצירתיות.

שקלו לפנות לייעוץ. בתחילה, שירות הייעוץ של בית הספר הוא בדרך כלל הכתובת לכך עבור ילדים בגיל בית הספר.

איך להתמודד עם ילד או מתבגר כועס?

כשהילד שלכם כועס, סביר שתרגישו מצוקה ודחייה.

נסו להניח את רגשותיכם בצד ולהתמקד בהם — בילדכם, שנקלע לרגש שהוא מתקשה להתמודד איתו. הוא זקוק לעזרתכם.

• הגיבו לכעס, לא לילד או למתבגר. כשאתם מגיבים, הבהירו שההתנהגות של ילדכם היא זו שאינכם אוהבים, ולא את ילדכם. הדבר אולי נראה לכם מובן מאליו, אך ייתכן שלא יהיה מובן מאליו עבורם.

• שמרו על קור רוח. הקפידו על שפת גוף רגועה. אל תצעקו.

• הכירו בכעס: "אני רואה שאתם ממש כועסים."'.

• שקלו לתת להם פסק זמן כדי לאפשר להם להירגע, ואז לדון בדברים.

• אל תטיפו להם.

• אל תתנשאו עליהם ואל תגידו להם שהם צעירים מדי מכדי לדעת משהו.

• היו מוכנים להקשיב, ואמרו להם שהם יכולים לומר כל מה שהם צריכים לומר.

• לאחר שנתתם להם את הרשות הזאת, אל תיקחו זאת באופן אישי.

• התעללות מילולית או פיזית, או אלימות מצד ילדכם, עלולות להיות קשות מאוד:

  • אם ניתן לעשות זאת בבטחה, צאו מהחדר.

  • אם לא, ואתם מרגישים שאתם או מישהו אחר נמצאים בסכנה מיידית להיפגע, הזהירו את הילד שאם התוקפנות לא תיפסק, תצטרכו לבקש מהמשטרה להגיע ולעזור לכם לשמור על בטיחות כולם. אף שזה דבר קשה מאוד לעשות, ייתכן שיהיה צורך בכך כדי לשמור על בטיחות כולם.

• אל תיכנעו לדרישות שמגיעות מתוך כעס. היו עקביים. שמרו על הגבולות שלכם. אם ילדכם כועס על הגבולות האלה, אין פירוש הדבר שהם שגויים. היו מוכנים להקשיב אם הוא רוצה לטעון בעד גבול אחר, אך אלא אם כן אתם סבורים שהוא צודק, היצמדו לכללים שלכם.

קשיי למידה וכעס

ילדים המתקשים בדיבור ובשפה, המתמודדים עם קשיי תקשורת או עם קשיים התפתחותיים אחרים, עשויים להתקשות במיוחד להביע את כעסם וייתכן שיזדקקו לעזרה מקצועית. הרופא שלכם יוכל לייעץ לכם בנושא.

See also the separate leaflets called הפרעות על הספקטרום האוטיסטי ו ADHD in children.

הפרעת התנגדות מתריסה והפרעת התנהגות

מונחים אלה משמשים לתיאור קשיי התנהגות חמורים אצל ילדים ובני נוער, שעשויים שלא להגיב לאמצעים הפשוטים שצוינו לעיל, ועלולים לפגוע בסיכוייהם בחיים אם לא יטופלו.

אם ההתנהגות הכועסת והקשה של ילדכם השתלטה על חייו, היא חמורה ומתמשכת, או שהיא גורמת לו להסתבך עם המשטרה, בקשו מהרופא שלכם הפניה לשירות לבריאות הנפש לילדים ולמתבגרים (CAMHS) או לקבוצת תמיכה של „עזרה מוקדמת”. תמיכה וטיפול אמורים להיות זמינים עבורכם דרך הרשות המקומית.

ד"ר מרי לות' היא מחברת או המחברת המקורית של עלון זה.